איך מדרגים מבחן אמינות — ציון, פסילה ומה קורה למי שלא עבר
עודכן: נכתב ונבדק על ידי צוות התוכן של גו דפר
לדפ"ר יש נוסחת ציון שמשטרת ישראל מפרסמת. לשאלון האמינות אין. מה שכן מפורסם הוא שאפשר לא לעבור אותו, ומה קורה אז. כאן מרוכז מה ידוע רשמית, איך שאלוני אמינות בנויים לדרג תשובות, מה נחשב דגל אדום, ומה עושה מי שקיבל תוצאה שלילית.
בקצרה
משטרת ישראל לא מפרסמת ציון, סף או נוסחה למבחן ההתאמה לשירות; מה שמפורסם הוא שהתוצאה היא עבר או לא עבר, שמי שלא עבר יכול לחדש הליך בחלוף שנה, ושאפשר לגשת עד שלוש פעמים. שאלוני אמינות מדרגים לפי נושא ולפי עקביות בין ניסוחים, עם שאלות בקרה נגד פרופיל מושלם מדי, והתוצר הוא פרופיל ולא סכום נקודות. הדגלים האדומים הם סתירות, הצגה עצמית מוגזמת ופער בין השאלון לראיון.
מה משטרת ישראל מפרסמת על התוצאה, ומה לא
השם הרשמי של השאלון בעמודי לשכת הגיוס הוא "מבחן התאמה לשירות". עליו מתפרסמים הדברים הבאים:
- התוצאה היא עבר / לא עבר. עמוד תהליך המיון מנוסח כך: "מועמד אשר לא עבר את מבחן ההתאמה לשירות יוכל לבחון חידוש הליך בחלוף שנה. ניתן לגשת למבחן זה עד 3 פעמים". אין מספר, אין ציון.
- תקופת ההמתנה ארוכה מזו של הדפ"ר. בדפ"ר ובעברית, שלושה חודשים אחרי הניסיון הראשון; במבחן ההתאמה לשירות, שנה. בשניהם, עד שלושה ניסיונות בסך הכול.
- הוא חלק מיום המיון, לצד ראיון. לפי אותו עמוד, יום המיון במרכז הגיוס מורכב ממבחני התאמה ממוחשבים, ראיון אישי עם מאבחן ובדיקת רופא. עמוד הסימולציה מוסיף שבנוסף למבחנים שבסימולציה "המבחנים כוללים גם מספר שאלונים אישיים".
- תוצאות קודמות נשמרות.לפני תחילת ההליך בלשכת הגיוס נבדקות, בין היתר, "תוצאות הליכי גיוס קודמים, במידה וקיימים".
ומה שלא מתפרסם, ולכן לא מופיע כאן כעובדה:
- נוסחת ציון, סף מעבר או משקל של נושא כלשהו.
- מספר השאלות ומשך השאלון.
- אם התוצאה מוצגת למועמד כמספר, או רק כהחלטה.
מקורות: תהליך המיון, שאלות ותשובות ועמוד הסימולציה באתר משטרת ישראל. איך הציון בדפ"ר כן מחושב, במדריך ציון הדפ"ר.
איך שאלון אמינות מדרג תשובות — העקרונות
המודל הספציפי של המשטרה חסוי. מה שאפשר להסביר הוא איך שאלוני אמינות למיון בנויים בכלל, כי ההיגיון שלהם אחיד, וההיכרות איתו היא מה שמוריד את הלחץ מול המסך. חמישה עקרונות:
- הדירוג הוא לפי נושא, לא לפי שאלה. כל תחום, למשל יחס לנהלים או לחומרים אסורים, נשאל בכמה שאלות מסוגים שונים לאורך השאלון. מה שמתקבל הוא תמונה לכל נושא, ותשובה בודדת לא מכריעה אותה.
- עקביות בין ניסוחים. היגד ישיר והיגד הפוך על אותו נושא אמורים לתת תשובה אחת בשני כיוונים. פער גדול ביניהם הוא הממצא, לא התשובה עצמה. את המנגנון הזה אפשר לראות עובד על תשובות אמיתיות בבדיקת העקביותבמדריך מבחן האמינות.
- שאלות בקרה. שאלות על דבר שכמעט לכל אדם קרה, שפזורות בין השאר. הן לא מודדות נושא, אלא את אופן המענה: הכחשה גורפת של כל דבר אנושי מסמנת הצגה עצמית מוגזמת.
- הודאות ישירות נשקלות לפי חומרה ולפי הקשר. "כן" על איחור ו"כן" על אירוע חמור אינם שווים, וגם האירוע החמור נבדק מול שאר התשובות ומול השלבים הבאים, לא לבדו. ההחלטה על כשירות מתקבלת בתהליך כולו, לצד תנאי הסף שמפורטים במדריך תנאי הקבלה, ולא על השאלון בלבד.
- התוצר הוא פרופיל, לא סכום נקודות. אין "84 באמינות". יש תמונה לפי נושאים, מדדי עקביות ובקרה, והיא מגיעה לגורם שמחליט, ובאותו יום גם למאבחן בראיון.
מה נחשב דגל אדום, ומה לא
כן, זה נמדד
- סתירות בין תשובות על אותו נושא בניסוחים שונים, במיוחד כשהן חוזרות בכמה נושאים.
- פרופיל מושלם מדי: מעולם לא איחר, לא טעה, לא כעס. שאלות הבקרה קיימות בשביל זה.
- פער בין השאלון לשאר התהליך: מה שסומן על המסך מול מה שנאמר בראיון או שמופיע במסמכים.
- תשובות אקראיות בגלל עייפות או חיפזון, שנראות בדיוק כמו חוסר עקביות.
לא, זה לא דגל
- הודאה באירוע אנושי רגיל: איחור, ויכוח, אמירה לא מדויקת.
- שימוש בכל טווח הסולם, כולל 2 ו-4, ולא רק בקצוות.
- תשובה "לשקול לפי המקרה" בהשלמת משפט: שיקול דעת נמדד גם הוא.
- אירוע אמיתי מהעבר שנמסר כפי שהיה. מה שחמור הוא לגלות אותו מאוחר יותר, לא למסור אותו.
לא עברתי את מבחן האמינות — מה עכשיו
תוצאה שלילית במבחן ההתאמה לשירות אינה סוף התהליך, אבל ההמתנה אחריה ארוכה: שנה, לפי משטרת ישראל, ועד שלושה ניסיונות בסך הכול. הצעדים:
- לברר מה בדיוק התוצאה. באזור האישי או במוקד לשכת הגיוס. מה כל ערוץ מוסר מפורט במדריך תוצאות המבדק.
- לשאול איזה ניסיון זה היה ומתי אפשר לחדש הליך. התאריך מלשכת הגיוס מחייב יותר מכל טבלה.
- ערר. לא מתפרסם מסלול נפרד לבדיקה מחודשת של תוצאת השאלון. מסלול הערר הכללי על החלטה בתהליך הגיוס, דרך קצינת פניות הציבור, מפורט במדריך המבחן החוזר.
- לא ללמוד תשובות לפעם הבאה. הניסיון הקודם נשמר ונבדק, ושאלון שנענה "אחרת" בפעם השנייה הוא בעצמו חוסר עקביות. מה שכן משתנה בין ניסיון לניסיון הוא היכרות עם הפורמט, ריכוז לאורך שאלון ארוך, ומענה אחיד מהאמת.
השאלון מול הראיון האישי באותו יום
לפי משטרת ישראל, יום המיון כולל גם ראיון אישי עם מאבחן. זה המקום שבו נושא מהשאלון יכול לעלות שוב, בשיחה. לכן ההתאמה בין מה שסומן על המסך למה שנאמר בקול היא חלק מהתמונה: לא כי יש "תשובה נכונה" לשאלה, אלא כי שני מקורות שמספרים סיפור אחד הם ההגדרה של אמינות בתהליך הזה. מה קורה בראיון ואיך מתכוננים אליו, במדריך הראיון האישי.
בשב"ס השאלון הוא חלק מיום תמ"ר המקוון, ולפי gov.il התוצאה שם היא מעבר לשלב הבא או לא, בלי ציון מפורסם. הפירוט במדריך יום תמ"ר.
מי שרוצה לראות את המנגנון עובד על תשובות משלו, לפני יום המיון, יכול להתחיל בניסיון החינם שכולל את חלק האמינות.
שאלות נפוצות
איך מחשבים את הציון במבחן אמינות?
משטרת ישראל לא מפרסמת נוסחה, ציון סף או משקלים לשאלון האמינות, בניגוד לדפ"ר שנוסחת הציון שלו פורסמה. מה שמפורסם הוא שהתוצאה היא "עבר" או "לא עבר", ושמי שלא עבר יכול לבחון חידוש הליך בחלוף שנה. שאלוני אמינות בכלל מדורגים לפי נושא ולפי עקביות בין ניסוחים, לא לפי תשובה בודדת.
יש ציון עובר במבחן אמינות?
ציון סף לא מתפרסם. עמודי לשכת הגיוס מתייחסים לתוצאה כאל "עבר / לא עבר" של "מבחן ההתאמה לשירות", בלי מספר. גם אם קיים סף פנימי, הוא לא פומבי, ולכן כל מספר שמופיע ברשת הוא ניחוש.
אפשר להיכשל במבחן אמינות?
כן. משטרת ישראל כותבת במפורש: "מועמד אשר לא עבר את מבחן ההתאמה לשירות יוכל לבחון חידוש הליך בחלוף שנה. ניתן לגשת למבחן זה עד 3 פעמים". כלומר יש תוצאה שלילית, ויש לה תקופת המתנה ארוכה יותר מזו של דפ"ר.
מה נחשב דגל אדום בשאלון אמינות?
שלושה דפוסים: סתירות בין תשובות על אותו נושא בניסוחים שונים; פרופיל מושלם מדי שמכחיש כל דבר אנושי רגיל, שאותו מזהות שאלות הבקרה; ופער בין מה שנמסר בשאלון לבין מה שעולה בראיון או במסמכים. הודאה באירוע רגיל מהעבר אינה דגל אדום בפני עצמה.
נכשלתי במבחן אמינות — מה עושים?
לברר מול לשכת הגיוס מה בדיוק התוצאה ומאיזה מועד אפשר לחדש הליך, לפי מספר הניסיון. אין מסלול ערר נפרד על ציון השאלון; מסלול הערר הכללי הוא פנייה לקצינת פניות הציבור של מרכז הגיוס. בניסיון הבא אין מה ללמוד תשובות: מה שאפשר להכין הוא היכרות עם הפורמט ומענה עקבי מהאמת.
מבחן האמינות משפיע על הראיון האישי?
יום המיון כולל, לפי משטרת ישראל, מבחני התאמה ממוחשבים וראיון אישי עם מאבחן. הראיון הוא המקום שבו נושאים מהשאלון יכולים לעלות שוב, ולכן ההתאמה בין מה שסומן על המסך למה שנאמר בראיון היא חלק מהתמונה, יותר מכל תשובה בודדת.